ז'אוול

כל בוקר אני קמה מוקדם אבל הפעם בכלל לא הלכתי לישון. אתה מתהפך במיטה ואני יודעת שגם אתה ער, והשתיקה עדיפה. מה כבר יש לומר אחרי אתמול?

אני צריכה לקום ולהתחיל לארוז את עצמי ממך, והמרחק עצום.

גייסתי כוחות מלדמיין איך אני מבשלת לך אורז באקונומיקה. מעניין אם הריח מתפוגג בבישול. לא בא לי שתמות או משהו מוחלט, רק שתסבול לנצח נצחים מכיב קיבה.

אתה עדיין שותק במיטה ואני קמה.

אין אקונומיקה, כבר אין כלום או יש רק ממנו ואני עוזבת אותך. מי יודעת. אולי מישהי

אחרת תזכה להרעיל אותך.